התנועה החות’ית השולטת כיום בצפון תימן ההררית היא אחת מבעלות בריתה העיקריות של איראן, וזוכה ממנה מאז היווסדה לסיוע ניכר בכסף, בנשק ובהדרכה צבאית. לאחר שהתנועה השתלטה על בירת תימן צנעא בשנת 2015 ניסתה קואליציה ערבית בראשות ערב הסעודית להחזיר את הגלגל אחורנית ולסלק את התנועה החות’ית מהשלטון בצפון תימן. ניסיון זה לא עלה יפה, ולאחר שבע שנים של מלחמה עתירה בקורבנות אזרחיים השלימה ערב הסעודית עם המצב וחתמה על הסכם הפסקת אש עם ממשלת צנעא. בכך הובטח הן קיומה של מדינה אסלאמיסטית קיצונית ובעלת ברית קרובה של איראן והן שליטתה באחד מנתיבי התחבורה הימית האסטרטגיים ביותר בעולם – מיצרי באב אל מאנדאב, המחברים בין האוקיינוס ההודי לתעלת סואץ ומשם לים התיכון. לא ייפלא על כן שהחות’ים, בעידוד פטרוניהם האיראניים, עושים כיום שימוש ביתרון האסטרטגי שנפל לידיהם ומשבשים את תנועה הספנות המסחרית הבינלאומית כדי לקדם את היעדים האידאולוגיים שלהם, שאחד מהם הוא ביטול קיומה של מדינת ישראל.
המלחמה ברצועת עזה, שהחלה בעקבות התקפתו הרצחנית של החמאס ב-7.10.2023, הביאה במהרה להתערבות חות’ית לטובת החמאס. ההתערבות החלה במתכונת של מתקפות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב”מים על דרום ישראל. התקיפה הראשונה אירעה פחות משבועיים לאחר פרוץ המלחמה, ב-19.10.2023, כשנורה מטח של כטב”מים וטילי שיוט[1] ארוכי טווח משטח תימן לעבר ישראל (כנראה לאילת). מטח זה יורט בחלקו או ברובו על ידי משחתת של חיל הים האמריקאי שהוצבה לשם כך בים האדום. ייתכן שגם מערך ההגנה האווירית של סעודיה יירט כטב”מ אחד או יותר מאותו מטח. מטח שני של כטב”מים, ואולי גם של טילי שיוט, נורה ב-27.10.2023 לכיוון אילת. שני כטב”מים פגעו בחופי סיני המצרית, וכטב”מ אחד או יותר יורט על ידי מטוס קרב של חיל האוויר הישראלי לפני שחדר לשטח האוויר של ישראל. ארבעה ימים לאחר מכן, ב-31.10.2023, הכריז המשטר החות’י על מצב מלחמה עם ישראל ושיגר באותו יום עצמו טיל בליסטי ארוך-טווח לכיוון אילת, וזה יורט על ידי מערכת ה”חץ” (יירוט מבצעי ראשון של מערכת ה”חץ”). במהלך שני החודשים שלאחר מכן (נובמבר ודצמבר 2023) המשיכו החות’ים לשגר מטחים של כטב”מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים לעבר ישראל, ואלה יורטו על ידי ספינות אמריקאיות, מטוסי חיל האוויר הישראלי ומערכת ה”חץ”. מסרטוני הווידאו של יירוטים על ידי מטוסי חיל האוויר שפורסמו על ידי דובר צה”ל ניתן להיווכח שמדובר בטילי שיוט.[2] עדות מסייעת אחת לכך היא שרידיו של טיל שיוט חות’י שנמצאו בדרום ירדן, כ-60 ק”מ מזרחה לגבול ישראל.[3] סביר שטיל זה התרסק לקרקע מכיוון שהדלק במיכליו אזל לפני שהגיע ליעדו. על פי דיווחים בתקשורת, במהלך חודש דצמבר 2023 יירט חיל האוויר המצרי “חפץ מעופף” מעל שמי העיירה דהאב שבדרום סיני – סביר להניח שמדובר בכטב”מ או טיל שיוט חות’י שכוון לאילת אך סטה ממסלולו.[4] מסוף נובמבר 2023 ועד למועד כתיבת המאמר הזה לא נרשמו ניסיונות נוספים של המשטר החות’י לפגוע בישראל באמצעות איומים אוויריים. סביר להניח כי פטרוניהם האיראניים הפיקו לקחים מאי הצלחת המתקפה האווירית הזו, והם נוקטים כעת צעדים על מנת לשפר את יכולותיהם ארוכות הטווח של החות’ים. יש לשער כי אם וכאשר יהיו בידיהם אמצעים משופרים, הם יחדשו את המתקפות הישירות על ישראל.[5]
כאמור לעיל, ההתערבות האיראנית הבלתי ישירה במלחמת ישראל בחמאס באמצעות הגרורה החות’ית בתימן מתבטאת בעיקר במאמץ להטיל מצור ימי על ישראל ולפגוע בספנות הישראלית, או כזו שיש לה זיקה לישראל. מיקומה הגאוגרפי של תימן וכלי הנשק שסופקו לה על ידי איראן מאפשרים לה לממש מאמץ זה במגוון של אמצעים וכלים. המשטר החות’י אינו שולט אומנם בצידו הצפוני של מיצר באב אל מנדב עצמו, אך הוא מחזיק ברצועת חוף של דרום הים האדום החל מנמל חודידה ועד לגבול הסעודי. אורכה של רצועה זו קרוב ל-200 ק”מ וממנה ניתן לשגר טילי חוף נגד ספינות לרוחבו של הים האדום. לחות’ים יש אמצעים נוספים ורבי עוצמה לפגוע בספינות הרחק מעבר לגבולות השטח שבשליטתם. האמצעי הפשוט ביותר הוא השתלטות פיזית על ספינות סוחר בעזרת כוחות ממסוקים או מסירות מהירות. אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים יותר הם כטב”מים “מתאבדים” וטילים בליסטיים נגד ספינות (טבנ”ס).
היכולת לפגוע בספינות בעודן בתנועה על ידי כטב”מים הוכחה לראשונה ביולי 2021, כאשר כטב”מ איראני פגע במיכלית “מרסר סטריט” (MV Mercer Street) שבבעלות ישראלית. הפגיעה אירעה כאשר הספינה הייתה בתנועה ליד חוף עומאן כשהיא בדרכה למפרץ הפרסי, במרחק של כ-500 ק”מ מהחוף האיראני הקרוב ביותר. הפגיעה לא הטביעה את הספינה, אך גרמה למותם של הקברניט הבריטי ושל איש ביטחון רומני. בכך הוכחה יכולתם של האיראנים ללקט מידע מהימן על זהותן של ספינות סוחר בים, לאתר את מיקומן ולשגר כטב”מים ארוכי טווח שיכולים להתביית עליהן ולפגוע בהן. בסמוך למקרה זה אירעו עוד כמה מקרים של תקיפות כטב”מים על ספינות סוחר שהייתה להן זיקה לישראל, הן בתוך המפרץ הפרסי והן בצפון האוקיינוס ההודי. יכולות אלה, בצירוף הדרכה מתאימה והכוונה מודיעינית איראנית, הועברו על ידי איראן לממשל החות’י והן מופעלות על ידו באופן שוטף במערכה הנוכחית.
אמצעים חדשניים עוד יותר שנמצאים כיום בידי החות’ים הם טילים בליסטיים נגד ספינות. הטיל הבליסטי ה”קלאסי”, שהומצא בגרמניה הנאצית והופעל על ידה נגד לונדון וערים אחרות באירופה, תוכנן לפגוע במטרות נייחות בלבד, וכך היו גם הטילים הבליסטיים שפותחו לאחר מכן בברית המועצות, ארה”ב, סין ומדינות אחרות. הנחייתם של טילים בליסטיים “קלאסיים” מתבצעת רק בשלב המונע שלהם, כלומר רק כשהמנועים הרקטיים פועלים. לאחר מכן הטיל ממשיך במסלול בליסטי חופשי עד לפגיעה ביעד נייח על הקרקע. יעדים שאינם נייחים, כגון ספינות, משנים את מיקומם במהלך המסלול הבליסטי החופשי ולכן לא ניתן להשיג פגיעה בהם.
המדינה הראשונה שהחלה לפתח טילים בליסטיים שמסוגלים לפגוע בספינות בעת שהן בתנועה הייתה סין. לשם כך הוקנתה לגוף החודר של הטיל הבליסטי (בכינוי המקובל – לראש הקרב שלו) יכולת ניווט וניהוג עצמית המאפשרת לשנות ולתקן את המסלול של הטיל לפני הפגיעה במטרה. בקצה הקדמי של הראש הקרבי הותקן ראש ביות אופטי או מכ”מי. הטיל משוגר לכיוון הכללי של הספינה, וכאשר ראש הביות “רואה” את המטרה הוא ננעל עליה ושולח פקודות תיקון רצופות למערכת ההנחיה – לאמור, הטיל “רודף” אחרי המטרה עד שהוא מתנגש ופוגע בה. הסינים פיתחו יכולת זו כדי לאיים על ספינות הצי האמריקאי במזרח אסיה, והאיראנים החרו החזיקו אחריהם כדי לאיים על ספינות הצי האמריקאי במפרץ הפרסי ומחוצה לו. נקודת המוצא של האיראנים הייתה הרקטה המדויקת “פתח 110” לטווח של כ-300 ק”מ, שיש לה יכולת ניווט וניהוג עד לפגיעה במטרה. הרקטה המקורית נועדה לפגוע במטרות נייחות בלבד. כדי לאפשר פגיעה בתנועה הותקן ברקטה הזו ראש ביות אופטי, והיא קיבלה באיראן את הכינוי “חאליג’ פארס” (המפרץ הפרסי). ה”חאליג’ פארס” נוסה לראשונה בשנת 2008 והוצג על ידי איראן לתקשורת בשנת 2011. מאז פותחו גרסאות ארוכות טווח יותר של הטיל הזה, מהן גרסאות שנמסרו לחות’ים. מתצלומי המצעד הצבאי של הצבא החות’י בצנעא ב-22.9.2023, ולפי ניתוח של מומחי חימוש,[6] יש כיום בידי החות’ים לפחות 5 סוגים של טילים בליסטיים נגד ספינות (טבנ”ס):[7] שניים בעלי טווח של כ-500 ק”מ ושלושה סוגים בעלי טווח קצר יותר, כנראה בין 100 ל-200 ק”מ. החות’ים עושים כיום שימוש רב בתקיפותיהם נגד ספינות סוחר וספינות מלחמה בדרום הים האדום ובמפרץ עדן.
ב- 19.10.2023 הכריז המשטר החות’י על סגירת מיצרי באב אל מאנדאב לספינות בבעלות ישראלית או בתפעול ישראלי.[8] הצעד הראשון שלהם במערכה זו נעשה באותו יום עצמו, כשחוליית קומנדו שהגיעה במסוק נחתה על סיפונה של מעבורת המכוניות “גלקסי לידר” ( Galaxy Leader) שהייתה בדרכה מטורקיה להודו. החוליה השתלטה על הספינה והפנתה אותה לנמל חודידה, שם היא נמצאת עד היום. הספינה הזו היא רכושה של חברה יפנית, שאחד מבעלי המניות הזוטרים בה הוא איש עסקים ישראלי. הצוות (שלא כלל ישראלים) לא נפגע, אך הוא מנוע מלעזוב את תימן. ניסיון חות’י נוסף לחטוף ספינת סוחר אירע יותר מחודש לאחר מכן, ב-30.12.2023. באותו יום ניסו 4 סירות חמושות של החות’ים להשתלט על ספינת המכולות “מארסק האנז’ו” (Maersk Hangzhou) בשעה ששייטה במפרץ עדן, מחוץ לים האדום. בעקבות קריאות מצוקה מהספינה חשו לעזרתה מטוסים ומסוקים אמריקאים ואלה הטביעו שלוש מהסירות החמושות והרגו 10 אנשי צוות חות’ים שהיו עליהן. הספינה, שלא נפגעה, המשיכה בדרכה לתוך ים סוף ומשם לתעלת סואץ. יצוין שהספינה לא הייתה בדרכה לנמל ישראלי, ואין לה שום זיקה לישראל. קיימים דיווחים על שני ניסיונות כושלים נוספים לחטוף ספינות, אך ייתכן שמדובר במתקפות של פיראטים סומאליים, שאולי קשורות במערכה החות’ית נגד ישראל, אם כי אין לכך כל אישור עד כה.
נראה שלאחר המקרה של ה”מארסק האנז’ו” זנחו החות’ים את הניסיונות לחטוף ספינות, והגבירו את הניסיונות לגרום לנזקים בעזרת כטב”מים, טילי שיוט נגד ספינות וטבנ”סים, ניסיונות שנמשכים בהצלחה מסוימת במועד כתיבת דברים אלה. לחלק ניכר מהספינות שהותקפו אין כל זיקה לישראל. ראוי לציין כי ההתקפות הללו לא הפסיקו לחלוטין את השיט באזור, וכי תנועת הספנות המסחרית דרך ים סוף נמשכה ונמשכת למרות המתקפה החות’ית. עם זאת, לא ברור אם ספינות בעלות זיקה לישראל הצליחו לחמוק מהמצור החות’י ולשוט בנתיב זה מבלי להיפגע. סביר להניח שלחות’ים יש מידע טוב למדי לגבי הזיקה הישראלית של הספנות המסחרית העולמית, אך הם “מהדקים את הרצועה” וככל הנראה מסתמכים גם על מקורות מידע לא אמינים בבחירה אילו ספינות לתקוף ואילו לא. מסקירת כל התקיפות החות’יות על כלי שיט מסחריים מתחילת המערכה הימית שלהם ב-19.10 ועד 16.1.2024 מתקבל כי במהלך חודשיים אלה הותקפו 21 ספינות סוחר, שרק לשבע מהן הייתה זיקה לישראל. מהספינות שהותקפו, אחת נחטפה ו-10 נפגעו – לאמור, אחוז ההצלחה של הכטב”מים, טילי השיוט והטבנ”סים החות’יים עד אותו מועד היה כ-50%.[9] יצוין שלמרות הפגיעות הפיזיות בספינות, אף אחת מהן לא טובעה וגם לא נרשמו כל אבדות בקרב צוותיהן – עובדה הראויה לציון שגם הודגשה על ידי החות’ים עצמם. לא ברור אם חוסר הפגיעה בצוותים נובע ממדיניות מכוונת, או שהיא פרי המקרה מכיוון שהצוותים בספינות אלה מרוכזים בשטח מצומצם מכלל שטח הספינה, כך שסטטיסטית הסיכוי לפגוע באזור שבו מצויים צוותים איננו גבוה. מאידך גיסא, העובדה שאף ספינה לא הוטבעה נובעת קרוב לוודאי ממדיניות חות’ית שלא לעשות שימוש בטילי הים והטבנ”סים הכבדים יותר שנושאים ראשים קרביים של מאות קילוגרמים.[10]
החות’ים לא הסתפקו בתקיפת ספינות סוחר, ותקפו גם ספינות מלחמה של ציי ארה”ב, בריטניה וצרפת בים סוף. הספינה הצבאית הראשונה שהותקפה הייתה המשחתת האמריקאית “קרני” (USS Carney), שהשתתפה קודם לכן בהפלת כטב”מים וטילי שיוט שהיו בדרכם לישראל. התקיפה שאירעה ב-3.12.2023 כללה לפחות 3 כטב”מים שהופלו ללא נזק לספינה. שישה ימים לאחר מכן הותקפה המשחתת הצרפתית “לאנגדוק” (Languedoc) בשני כטב”מים, וגם הם הופלו ללא נזק לספינה. ב-19.12.2023 הכריז שר ההגנה של ארה”ב על מבצע “שומר השגשוג” (Operation Prosperity Guardian) להבטחת חופש השיט במפרץ עדן, במיצר באב אל מאנדאב ובים סוף. ליזמה הזו הצטרפו רשמית עוד 12 מדינות, אך בפועל נראה שרק בריטניה משתפת פעולה באופן פעיל בפעילות המבצעית. המבצע רשם הישגים מוגבלים בהגנה על ספינות סוחר; אלו המשיכו להיפגע גם לאחר הפעלתו. ב-10.1.2024 ביצעו החות’ים תקיפה משמעותית על שייטת של בעלות הברית שכללה שתי משחתות אמריקאיות ומשחתת בריטית אחת. גל התקיפות החות’י כלל ככל הידוע 18 כטב”מים, שני טילי שיוט נגד ספינות וטבנ”ס אחד. לפי הדיווחים, כל אמצעי הלחימה החות’יים הללו יורטו והושמדו על ידי מערכי ההגנה של ספינות בעלות הברית, כאשר טיל שיוט אחד יורט על ידי מטוס קרב של הצי האמריקאי שהמריא מנושאת המטוסים “אייזנהואר”. יומיים לאחר מכן, ב-12.1.2024, השיבו לכך ציי ארה”ב ובריטניה בפעולת תגמול נרחבת שכללה תקיפה של תשתיות צבאיות ואתרי טילים של החות’ים על אדמת תימן. תקיפה זו, ותקיפות נוספות שבאו בעקבותיה, לא הצליחו לשתק את היכולת של החות’ים לתקוף ספינות סוחר וספינות מלחמה בכל טווח הפעולה של כלי הנשק שלהם, ממפרץ עדן ועד דרום ים סוף. חילופי המהלומות בין החות’ים לבין ציי הקואליציה של מבצע “שומר השגשוג” נמשכים גם בעת כתיבת דברים אלה. בעקבות ההתקפות של ספינות הקואליציה עליהם, הרחיבו החות’ים את יעדיהם והם כוללים עתה גם ספינות סוחר עם זיקה לארה”ב.
סגירת מיצרי ים בפני ספינות וציים עוינים איננה תופעה חדשה. אסטרטגיה זו הופעלה במלחמות העבר. החידוש הפעם הוא במערכות הנשק: טילי הטורפדו ותותחי החוף ארוכי הטווח של מלחמות העבר הוחלפו בטילי השיוט נגד ספינות, בכטב”מים ובטבנ”סים. טילי שיוט נגד ספינות אינם בגדר חידוש: ה”סטיקס” הסובייטי וה”גבריאל” הישראלי, ה”אקסוסט” הצרפתי וה”הרפון” האמריקאי פותחו כבר בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. לעומתם, השימוש בכטב”מים ובטילים בליסטיים לתקיפת ספינות מהווה חידוש מבית היוצר של תעשיית הנשק האיראנית. מהמידע במקורות ששימשו להכנת מחקר זה ניתן להעריך את מידת היעילות של כלי הנשק הללו עד מחצית חודש ינואר השנה. בטבלה שלמטה נמנים המספרים של כל מערכות הנשק החות’יות ששוגרו הן נגד ספינות סוחר והן נגד ספינות צבאיות, ומספר הפגיעות שהושג (כל הפגיעות הן בספינות אזרחיות – אף ספינת מלחמה לא נפגעה עד כה).
| טילי שיוט נגד ספינות | כטב”מ | טבנ”ס | |
| נורו | 5 | 45 | 16 |
| פגעו | 1 | 4 | 6 |
| אחוז הצלחה | 20% | 9% | 38% |
מהטבלה ניתן לראות כי האמצעי העיקרי שבו השתמשו החות’ים היה הכטב”מים, אך נעשה גם שימוש נרחב בטבנ”סים. אחוזי ההצלחה הנמוכים של טילי השיוט ושל הכטב”מים אינם משקפים בהכרח את יעילותם הטכנית, והם בעיקר תוצאה של העובדה שספינות ציי הקואליציה הצליחו לפגוע ולהשמיד את כל כלי הנשק מסוגים אלה שכוונו אליהם. מאידך גיסא, רוב הטבנ”סים שנורו כוונו לספינות אזרחיות. לגבי הטבנ”סים הספורים שנורו לספינות מלחמה, לא ידוע אם הם יורטו. בידיעה שהופיעה בתקשורת מאוחר יותר (26.1.2024) נמסר כי לראשונה הצליחה משחתת אמריקאית ליירט טבנ”ס שנורה מתימן. מכאן ניתן להסיק שהטבנ”סים שנורו לעבר ספינות מלחמה עד אותו מועד לא יורטו אלא החטיאו. על כן סביר שאחוז ההצלחה של הטבנ”ס כפי שמופיע בטבלה משקף את יעילותה הטכנית של מערכת נשק זו. יעילות זו – פחות מ-40% – איננה מרשימה כשלעצמה, אך היא מספקת על מנת להשיג אפקט של טרור ימי ולהפריע הפרעה ניכרת לחופש השיט ליד חופי תימן.
טילי השיוט, הכטב”מים והטבנ”סים המשמשים את החות’ים לשיבוש התנועה הימית הינם פשוטים, זולים וקלים להסתרה. על כן סביר יותר להניח שהמשך התקיפות של ציי הקואליציה לא יצליח למנוע את המשך השיבושים. המערכה החות’ית לא עצרה את התנועה הימית דרך מיצרי באב אל מאנדאב, ומאז תחילת המערכה שלהם ועד למועד כתיבת דברים אלה הותקפו פחות מ-30 ספינות מתוך אלפי הספינות שעברו בנתיב המים הזה בזמן שחלף מאז. עם זאת, האפקט של השיבוש החות’י כבר משפיע על התנועה הימית לישראל ועל הסחר הימי בעולם כולו. חברת ההובלה הימית הסינית (שבבעלות ממשלת סין) “קוטסקו” (Cotsco) הודיעה שלא תפליג עוד לנמלים בישראל. נמל אילת שותק למעשה, וגם נמל אשדוד (שבו נפרקות מכוניות המיובאות ממזרח אסיה דרך תעלת סואץ) חוזה ירידה מסוימת בהיקף פעילותו. גם מצרים וירדן חשות בתוצאות הכלכליות של מתקפות החות’ים: הכנסותיה של מצרים מדמי המעבר בתעלת סואץ פחתו בינואר השנה ב-40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.[11] חברות ספנות רבות, ובהן חברת הענק “מארסק” (Maersk) שינו את נתיבי השיט ממזרח אסיה לאירופה והן מפליגות כעת סביב אפריקה במקום לעבור בים האדום, מה שמאריך את משך ההפלגה בשבועות ומייקר אותה במיליוני דולרים. התוצאה היא עיכוב בשרשרת האספקה ועצירת ייצור במפעלים באירופה,[12] והתייקרות של שורת מוצרים, בהם גם הנפט והגז.
המערכה החות’ית לשיבוש התנועה בימים שבקרבת תימן נסמכת כאמור על כלי נשק פשוטים וזולים יחסית, שאיראן ששה לספק לשלוחיה במזרח התיכון. האפשרות שהם ישתמשו באמצעים אלה על מנת לשבש את התנועה בים התיכון הועלתה לא מכבר.[13] יש להביא בחשבון שאם מלחמת “חרבות ברזל” תתפשט גם לזירה הצפונית, החיזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות בסוריה ובעיראק יעתיקו את האסטרטגיה החות’ית וישתמשו במערכות נשק איראניות דומות על מנת לשבש את התנועה הימית לישראל במזרח הים התיכון. קובעי המדיניות בישראל חייבים להביא זאת בחשבון בכל החלטותיהם לגבי המשך מלחמת “חרבות הברזל”.
[1] הכינוי “כטב”מ” ניתן למטוס שאינו נושא טייס, ומונע על ידי פרופלור. לאיראנים ולחות’ים יש כטב”מים שמונעים במנועי סילון זעירים, ובתקשורת מכנים אותם “טילי שיוט”.
[2] דובר צה”ל https://www.youtube.com/watch?v=4B-9Mj-Pgl8
[3] Live Map
[4] Aharam on line “Egyptinan Air Defense Forces Intercept, Down Flying Object Off Dahab Coast”,
Al Qahera News December 16 2023,
[5] ואכן, ב 2.2.2024 – לאחר הפסקה של כחדשיים – נורה שוב טיל בליסטי מתימן לכוון אילת. הטיל יורט על ידי מערכת ה”חץ”. ראה זייתון. י. “מערכת חץ ירטה טיל קרקע קרקע ששיגרו החות’ים לעבר אילת, YNET 2.2.204 https://www.ynet.co.il/news/article/r1bO9t99a
[6] Hintz, F. “Houthi Anti Ship Missile Systems: Getting Better All the Time”, International Institute of Strategic Studie Junuary 2024
[7] באנגלית : Anti-Ship Ballistic Missile (ASBM).
[8] El Arabia News 19/10/2023
[9] המקור העיקרי לנתונים אלה הוא: Scharf, A. “The Full Map: All Ships Attacked by Yemen’s Houthis in the Red Sea”, Haaretz January 15 2024
[10] תקיפה מהותית יותר אירעה ב-26.1.2024 כשאמל”ח לא ידוע – ככל הנראה כטב”מ – פגע במיכלית הנפט “מרלין לואנדה” (Marlin Luanda) וגרם לשרפה גדולה ולחשש לטביעה. הצוות פונה מהספינה לסירות ההצלה שלה. הספינה היא בבעלות בריטית ואין לה זיקה לישראל, אך החות’ים טענו שהיא נושאת דלק סילוני עבור חיל האוויר הישראלי – ראיה לכך שהמודיעין האיראני והחות’י נסמכים גם על מקורות מידע מפוקפקים. השרפה כובתה לאחר כ-20 שעות על ידי צוות כיבוי אש של משחתת טילים הודית.
[11] “Suez Canal Authority: Revenue Drops 40% Since Beginning of the Year”, Ashark El Awsat, Jaunuary 13 2024
https://english.aawsat.com/business/4786756-suez-canal-authority-revenues-drop-40-beginning-year
[12] Waldersee, V., Ringston, N., and Mannes, M. “Tesla, Volvo Car Pause Output As Red Sea Shipping Crisis Deepens”, Reuters January 13 2024
[13] “Iran Threatens Mediterranean Closure Over Gaza, Without Saying How”, Reuters December 23 2023, https://www.reuters.com/world/middle-east/iran-threatens-mediterranean-closure-over-gaza-without-saying-how-2023-12-23
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / ZUMA Wire / Indian Navy
- בניית אתרים